רשלנות רפואית בהיריון ובלידה
- בשלב טרום ההפריה וההתעברות – בחינה האם ההורים הופנו להתייעצות עם גנטיקאים, טרטולוגים ורפואת נשים, תוך בחינת מעורבותם ומידת רשלנותם של משרד הבריאות, בתי החולים, קופות החולים ומרפאות פרטיות.
- בשלב מעקב ההיריון בטיפת חלב – בחינה מקיפה של מעקב ההיריון שבוצע במקרה הספיציפי, תוך בחינת מעורבותם ומידת רשלנותם של אחיות ורופאי טיפת חלב, סורק מכון אולטרסאונד ורופאים מומחים מתחומים ספיציפיים כגון טרטולוגיה, גנטיקה, על-שמע, נשים, יילודים, ועדה להפסקת היריון, פסיכיאטריה וכו'.
- בשלב מעקב ההיריון בבית החולים – בחינת הטיפול באישה עם הריון בסיכון גבוה, טיפול באישה אשר בעוברה התגלה מום מולד, איתור סיכון גנטי וטיפול בסיכונים אימהיים, כולל קיום התייעצויות עם מומחים לבדיקות על שמע, רפואי נשים ומומחים בשטחי רפואה ספיציפיים. בדרך כלל מתקיים פורום מומחים מדיספלינות שונות. כחלק מחובת הזהירות של הרופא, קבעה הפסיקה כי מוטלת חובה על הצוות הרפואי לקיים מעקב אקטיבי אחר ביצוע הבדיקות אליהן נשלחת האישה ההרה, כאשר כל רופא בשרשרת צריך להניח כי הכל מוטל על כתפיו ולא לגלגל האחריות לרופא אחר, תוך חובת דיווח ועדכון שוטפים בין הרופא המטפל לגורם הבודק (ת"א 3198/01 פלוני נ. עיריית ירושלים).
- בשלב הקבלה והלידה בבית החולים – בחינת הטיפול באישה המגיעה ללדת, טיפול בפג בפגייה, טיפול ביילוד במחלקת יילודים, טיפול ביילוד עם מומים. בחינת הטיפול הרפואי במהלך הלידה עצמה, אשר אמורה להתבצע בבית חולים לכל הפחות באמצעות מיילדת/רופא מתמחה בהתייעצות עם רופא תורן, מרדים, פרמקולוג ורופא יילודים בניתוח קיסרי, כאשר כל אימת שהתמחותו של הרופא אינה מספיקה לשם מתן טיפול רפואי מיטבי עליו להפנות את המטופלת לרופא מומחה באותו התחום (ת"א (י-ם) 5416/03 פלונית נ. שירותי בריאות כללית).
- לידת פג – לידת פג מחייבת על פי ההלכה הפסוקה התייעצות עם ניאונטולוג ומומחים בשטחי רפואה ספיציפיים למום, כאשר חובת ההתייעצות קיימת הן לקראת הלידה, הן במהלכה והן לאחריה.
- מות הילוד – כתוצאה מרשלנות של הצוות הרפואי.
רשלנות רפואית בניתוחים ופרוצדורות כירורגיות
- ניתוחים שהסתבכו – ובחינה מקיפה של תגובת הצוות הרפואי במהלך ההכנה לניתוח, הניתוח עצמו ולאחריו.
- טעויות בניתוחים – ולצערנו כל הזמן קורות כאלה. להמחשה כמה מקרים פיקנטיים שהגיעו אלינו בשנים האחרונות:
- לקוחה שהייתה אמורה לעבור ניתוח להוצאת דיסק גב ונותחה בחוליה בריאה במקום בחוליה הפגועה!
- לקוח שעבר כריתה של כליה בריאה במקום הכליה שהיה צריך לכרות לו!
- מספריים שנשכחו בגוף המנותח וגרמו לנזק!
רשלנות רפואית בטיפולי שיניים
- בחינה האם רופא השיניים ו/או צוות המרפאה חרגו מסטנדרט התנהגות של רופא נבון וסביר.
- הערכת הנזקים והפניית הלקוח למומחים רפואיים מטעמנו לקבלת חוות דעת מומחה המבססת את רשלנות רופא השיניים ואת שיעור הנזק שנגרם בגינה.
- בחינת הנזק הצפוי לכל אורך שנות חייו הנותרות של הנפגע, כולל תדירויות החלפה של שתלים, מבנים וכתרים ועלויותיהם שכהם מחושבים לכל תוחלת חיי הנפגע.
תהליך בחינת ההתרשלות בטיפול הרפואי
בחינת ההתרשלות בטיפול הרפואי שניתן ללקוח הנה בחינה מורכבת הכוללת מספר שלבים, ובין היתר:
- בחינה האם מדובר בטעות או בהתרשלות, תוך העברת ההתנהגות החשודה כרשלנית במסננות של מבחן הרופא הסביר, מבחן הפרקטיקה המקובלת תוך מודעות לאסכולות הרפואיות השונות הקיימות באותו תחום.
- בחינת התרשלות בשלב האבחנה, אי גילוי מומים בעובר, אי גילוי מחלות בזמן.
- בחינת ההסבר והייעוץ שניתן למטופל על ידי הצוות הרפואי, כולל בחינת ההסכמה מדעת של המטופל לפרוצדורה שננקטה, חריגה מחובת הגילוי ופגיעה באוטונומיה של המטופל, כאשר המבחן שאימצה הפסיקה (ע"א 4960/04 ערן סידי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית) הוא מבחן ליברלי השולל את הגישה הפטרנליסטית שהייתה נהוגה בעבר כלפי החולה ומכיר בזכותו של החולה לאוטונומיה ולקבלת החלטות עצמאיות-מושכלות בנוגע לטיפול בו. בין היתר נבחן האם למטופל ניתן בזמן אמת מידע הולם על מצבו, על מהות הטיפול המומלץ ועל מטרתו, על הסיכויים והסיכונים הטמונים בו ועל אלטרנטיבות סבירות אחרות לאותו הטיפול.
- בחינת קיום מעקב הריון (במקרים המתאימים) העומד בסטנדרט ההתנהגות הנדרש מרופא סביר.
- בחינת התרשלות בית החולים או קופת החולים בקביעת נהלים ועמידה בהם.
- בחינה האם הפרוצדורה הרפואית שגרמה את הנזק שבמחלוקת ננקטה בידי רופא מומחה או שמא בידי מתמחה.
- בחינת הפרות נוספות שנעשו בידי הצוות הרפואי, כגון הפרת חובת הסודיות או פגיעה בפרטיות המטופל.
- בחינה האם המוסד הרפואי שמר כנדרש את הרשומות הרפואיות ולא העלים מידע.
- בחינה האם המוסד הרפואי או הרופא המטפל הפרו חובה חקוקה, או הפרו חובה חוזית שלהם מול המטופל.